יותר ויותר מותגים נשענים על ימי מודעות ו"ימים בינלאומיים" כדי לייצר תוכן. אבל האם כל יום כזה באמת מוסיף ערך למותג – או שהוא רק ממלא את לוח התוכן?

בשנים האחרונות נדמה שלכל יום בלוח השנה כבר יש משמעות. לא בגלל החלטה היסטורית או אירוע עולמי יוצא דופן– אלא פשוט כי מישהו היה צריך עוד רעיון לפוסט.

יום השוקולד הבינלאומי.
יום הקפה.
יום הפיצה.
יום החתול.
יום הכלב.
יום המים.
יום המים המינרליים.
עוד רגע גם יהיה יום המים בטעם לימון עם נענע.

הטריק פשוט: ברגע שמכריזים על "יום בינלאומי", הנושא הופך באותו היום לטרנד. פתאום כולם מעלים עליו תוכן, האלגוריתם מזהה עניין, ומנהלי סושיאל מרגישים שהם עלו על גל שאסור לפספס.

וכך מתחיל המרדף הבלתי נגמר אחרי לוחות שנה אקזוטיים: ארגונים בינלאומיים, עמותות, קהילות, מדינות, ואפילו יוזמות פרטיות – כל אחד מכריז על עוד יום מיוחד, והמותגים כבר ימצאו דרך לקשור אליו את עצמם.

ברור שיש ימים שהם חשובים באמת.
יום האישה הבינלאומי.
יום השואה הבינלאומי.
יום המעשים הטובים.
היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים.

אלה ימים שיש להם משמעות ציבורית, ערכית או חברתית אמיתית.

אבל כשכל יום הוא "יום בינלאומי", שום יום כבר לא באמת מיוחד.

מותגים לא חייבים להגיב לכל תאריך בלוח השנה. לפעמים עדיף להגיד משהו מקורי, לספר סיפור אמיתי, להביא תובנה או לייצר ערך לקהל – גם אם היום הוא סתם... יום שלישי.

אז בפעם הבאה שאתם מתלבטים אם לפרסם לכבוד יום החתול הבינלאומי, תשאלו את עצמכם שאלה אחת:

האם זה באמת משרת את המותג, או שפשוט נגמרו הרעיונות?